פסק-דין בתיק ת"א 46528-12-10

2.         התובעת הינה עו"ד במקצועה ובמועדים הרלוונטיים  לתביעה היא ייצגה את הנתבע במסגרת הליכים משפטיים כמפורט בהמשך.

3.         בין הנתבע לבין אחיו, מר צבי זיטלבך (להלן: "החייב"), התגלע סכסוך אשר הגיע לפתחו של בית משפט המחוזי בחיפה ונדון במסגרת תיק אזרחי 1054/90. באותו הליך הגיעו הצדדים בעלי הדין להסכם פשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין ביום 13.6.93  ולפיו חברה בשם "ל. א. זיטלבך בע"מ" (להלן: "חב' זיטלבך") תעסיק את הנתבע ותשלם את משכורתו, שאם לא כן ישלם לו החייב עד הגיעו לגיל 65 סך של 2,000 ש"ח לחודש בערכי קרן (להלן: "פסק הדין").

4.         בפועל, חב' זיטלבך לא העסיקה את הנתבע ואף החייב לא שילם לו את הסכומים להם התחייב בהתאם לפסק הדין כסדרם. בנסיבות העניין,  פנה הנתבע לעו"ד ציון מועלם אשר ייצג אותו בהליך בו ניתן פסק הדין לצורך גביית החוב. הואיל ועו"ד מועלם לא עסק בביצוע פסקי דין בהוצל"פ, הוא הפנה את הנתבע לתובעת אשר עסקה בתחום הנ"ל.

5.         בסוף שנת 2007 לערך התקיימו שתי פגישות בין התובעת לבין הנתבע ואשתו ובמהלכן סוכם בעל פה כי התובעת תפעל למימוש חוב הפיגורים בהתאם לפסק הדין כנגד תשלום שכר טרחתה (להלן: "חוב הפיגורים" ו- ''הסכם שכר הטרחה'' בהתאם ). בין הצדדים בעלי הדין מחלוקת ביחס לתוכן הסכם שכר הטרחה, ועל כך בהמשך.

6.         התובעת פתחה נגד החייב תיק הוצל"פ מס' 0208532088 בלשכת ההוצל"פ בחיפה (להלן: "תיק ההוצל"פ") לגביית חוב הפיגורים על סך של 167,903 ש"ח  ונקטה במסגרתו הליכים לגביית החוב. החייב הגיש בקשה בטענת פרעתי ועיכוב הליכי הוצל"פ ובהחלטת ראש ההוצל''פ נקבע כי עיכוב ההליכים מותנה בהפקדת ערבות בנקאית על מלוא סכום החוב. החייב לא שבע נחת מהתוצאה הנ"ל ולפיכך הוא הגיש לבית משפט המחוזי בחיפה בקשת רשות ערעור בתיק בר"ע 3212/08 (להלן: "הערעור הראשון"). בהליך הנ''ל הנתבע היה מיוצג על ידי התובעת.

ביום 30.4.08 התקיים דיון בערעור הראשון ובמהלכו הגיעו הצדדים, בהמלצת בית המשפט, להסכמה אשר קיבלה תוקף של פסק דין (להלן: "הסכם הפשרה"), כדלקמן:

א.         ההליכים בתיק ההוצל"פ יעוכבו עד להכרעה בבקשה בטענת פרעתי, וזאת בתנאי והחייב יפקיד ערבות בנקאית בגובה מחצית סכום החוב. החייב אכן הפקיד ערבות בנקאית על סך של 97,662 ש"ח ובהתאם לכך עוכבו ההליכים בתיק ההוצל"פ (להלן: "הערבות הבנקאית").

ב.         החל מיום 1.6.08 ישלם החייב לנתבע, באמצעות בא כוחו דאז, התובעת כיום, סך של 2,000 ש"ח לחודש בצירוף הפרשים כפי שנקבע בפסק הדין (להלן: "התשלומים השוטפים").

7.         ביום 11.5.09 ניתנה החלטת ראש ההוצל"פ, לפיה נדחתה בקשת החייב בטענת פרעתי. החייב ערער על ההחלטה הנ"ל לבית משפט השלום (להלן: "הערעור השני") אשר החזיר את הדיון בבקשה בטענת פרעתי ללשכת ההוצל"פ על מנת להמשיך ולדון בטענות אשר העלו הצדדים.  יצוין כי גם בערעור השני הנתבע היה מיוצג באמצעות התובעת.

8.         בין לבין החייב הגיש נגד הנתבע תביעה כספית לבית משפט לענייני משפחה בחיפה בתיק תמ"ש 22231/09/08 (להלן: "תביעת החייב") ובמסגרתה הוא ביקש לעכב את ההליכים בתיק ההוצל"פ ובקשתו התקבלה בהחלטה מיום 19.5.10 (להלן: "החלטת העיכוב").

משנודע הדבר לתובעת היא פנתה לנתבע ולב''כ דאז, עו"ד גב' טלי רונן,  בבקשה לשתף  עימה פעולה לביטול ההחלטה, אם בהגשת בקשה לעיון חוזר ואם בהליך של ערעור, ללא קבלת שכר עבור כך. פניותיה הנ"ל של התובעת לא זכו למענה כלשהו ולפיכך היא הגישה על דעתה בקשה לביטול החלטת העיכוב ולהצטרפות להליך, אולם בקשתה נדחתה.

9.         בשולי הדברים יצוין כי הנתבע שילם לתובעת 3 סכומים, כמפורט להלן:

-          סך של 2,500 ש"ח מיום 23.1.08 עבור הוצאות ואגרה לצורך פתיחת תיק ההוצל"פ.

-          סך של 3,000 ש"ח בתוספת מע"מ עליו מיום 9.3.08 עבור שכ"ט עו"ד בבקשה בטענת פרעתי.

-          סך של 3,000 ש"ח בתוספת מע"מ עליו מיום 18.8.08 עבור שכ"ט עו"ד.

טענות הצדדים בתמצית:

10.        לטענת התובעת, הנתבע התחייב לשלם לה שכ"ט עו"ד בשיעור של 20% בתוספת מע"מ עליו מתוך חוב הפיגורים בתיק ההוצל"פ וכן שילם סך של 3,000 ש''ח בתוספת מע''מ עליו בגין בקשה צפויה בטענת פרעתי. התובעת ייצגה את הנתבע בכל ההליכים בתיק ההוצל"פ כמו גם בערעור הראשון. התובעת הופיעה לדיון שהתקיים בערעור הראשון יחד עם הנתבע ואשתו ובאותו מעמד, טרם הגיעו הצדדים להסכם הפשרה,  היא הסבירה לו כי הסכם שכר הטרחה חל גם כן על התשלומים השוטפים והנתבע הסכים לכך.